החלטה בתיק בש"א 152534/05

1.         לפני בקשה, שהוגשה מטעם התובע, למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטריה בעקבות חקירתו של פרופ' נוי, המומחה הפסיכיאטרי שמונה מטעם בית משפט,    ולחלופין -  בקשה לקבלת קביעת המל"ל בתחום זה כמחייבת מכוח סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , התשל"ה-1975 (להלן: ("החוק").

2.         התובע, יליד 1962, אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 14.5.02, נבדק זה מכבר על-ידי פרופ' נוי, המומחה רפואי שמונה מטעם בית משפט בתחום הפסיכיאטריה, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בתחום הפסיכיאטרי בשיעור 5%. כן נבדק התובע על-ידי פרופ' סלעי, מומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום האורטופדי, אשר קבע, כי לתובע נותרה גם נכות צמיתה בתחום האורטופדי בשיעור 15%.

3.         לטענת התובע - " לאור הממצאים... נראה כי זהו מקרה המצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף.

-         העובדה כי המומחה התבסס על נתונים עובדתיים שגויים;

-         העובדה כי המומחה לא שמר על התיעוד האוטנתי ממועד הבדיקה אלא גרס אותו;

-         העובדה כי המומחה הודה שלא עמד בפניו כל החומר הרלוונטי;

-         העובדה כי המומחה לא נדרש לאיבחון נוירופסיכולוגי כפי שדרש המל"ל;

-         העובדה כי המומחה סרב לקבל תאוריות נוספות של מומחים (כגון פרופ' נוימן) ופסל אותן על הסף;

-         העובדה כי המומחה לא ידע על עובדת היות התובע מטופל הן נפשית והן תרופתית מיום התאונה וגם כיום;

-          העובדה כי פסק נכות צמיתה בעוד המצב הינו בר שינוי ולראייה קביעת המל"ל הזמנית".

התובע צירף לבקשתו תצהיר, אשר ממנו עולה תמונה, לפיה התובע מתרעם על דרך הבדיקה. לשיטתו, המומחה לא עיין בחומר הרפואי, אשר הביא עימו, לא שמע את דבריו ותלונותיו וביצע בו בדיקה במטרה, לדבריו " לבדוק את מגבלותיי השכליות עם שאלות שהיו מביישות אפילו ילד בן 6". בהמשך הוסיף התובע, כי - " הוא בקושי נגע בנושא התאונה. אני לא הגעתי לפסיכאטר בעקבות רמה שכלית נמוכה אלא בעקבות תאונת דרכים שארעה לי... והחלה משבשת את מהלך חיי התקין".

4.         הנתבעות מתנגדות לבקשה.

לשיטתן של הנתבעות - המדובר הוא בניסיון לבצע מקצה שיפורים וכי ה" נבדק על-ידי מומחה מטעם בית המשפט, הציג בפניו מסמכים והעלה בפניו תלונות. משהוברר לו, כי אין באלו די כדי להקנות לו נכות גבוהה, ניסה לתקוף את קביעותיו של אותו המומחה בחקירה נגדית, תוך תיקון הגרסה העובדתית ומשניסיון זה לא צלח, הוא מנסה כעת לאיין את חוות הדעת, שוב תוך תיקון נוסף של הגרסה העובדתית".

דיון:

5.         המלומד ריבלין, בספרו "תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים" (מהדורה שלישית) בעמ' 584 סובר, כי " במקרים בהם מתעורר ספק בדבר משקל חוות הדעת שנתקבלה או בדבר דיותה, נוקטים עתים בתי המשפט בפרטיקה של מינוי מומחה נוסף, בלא לפסול את חוות דעתו של הרופא שנתמנה". בהמשך מוסיף המחבר, כי - " ... כאשר מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונות חוות הדעת של המומחה הממונה, למשל במהלך חקירתו הנגדית, או משנתברר כי אין בה בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי, עשוי הדבר להביא את בית המשפט לכלל החלטה למנות מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט, באותו התחום".

שונה המצב במקרה דנן.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לבקשה, בתגובה לתגובה לבקשה, בחוות הדעת ובחקירת המומחה הרפואי, פרופ' נוי, לא מצאתי מקום להעתר לבקשה.

במקרה דנן לא מצאתי מקום לחשש, כי בסופו של הליך לא יוכל לסמוך בית המשפט על חוות דעתו של המומחה הרפואי וכי בכך לא יגיע לחקר השאלות הרפואיות שבפניו.

כן לא שוכנעתי, כי יש בחוות הדעת שיצאה תחת ידי  המומחה, כמו גם בחקירתו ובעדותו לפני, משום פגם, היורד לשורשו של עניין, לרבות פגם בשיקול דעתו המקצועי של המומחה ואשר עשוי להעיד על חוסר תום ליבו, משוא פנים או דעה קדומה.